הרגש הוא רכושך

מאת Avigail Samburski

רגשות הם הרכוש שלך. אילו מהם אתה מוכן להמשיך לשאת?

רגשות הם רכושי.

אנחנו רגילים לומר:
— "אכזבת אותי"
— "פגעת בי"
— "אתה מרגיז אותי"
— "אתה משמח אותי"

אבל במציאות המצב שונה.

•האכזבה שייכת לי. היא עולה בתוכי.
•השמחה היא השמחה שלי, אני חווה אותה.
•הכעס הוא הכעס שלי, ולא מישהו אחר שלחץ על הכפתור.
•אפילו אהבה היא לא "הוא נתן לי", אלא "בתוכי התעורר רגש של אהבה".

אנשים אחרים הם רק ממס, סיבה להתגלות של מה שכבר קיים בתוכי.

💥כשאני אומר: "אני נלהב" — ההתלהבות חיה בתוכי.
💥כשאני אומר: "נעלבת" — אני פוגש את העלבון שלי, שעדיין חי בתוכי.
💥כשאני אומר: "הצלחתי" — אני מכיר בכך שיש בי כוח לפעול ולהתקדם.

האדם שלידי רק מדגיש את זה.
המקור האמיתי — זה אני עצמי.

וכאן מופיעה הבחירה:
— לשאת שק של כעס, רוגז, אשמה.
— או לשאת שק של שמחה, אהבה והכרת תודה.

אם אני לא רוצה שכעס יחיה בתוכי — אני יכול לעבוד עם זה, לחפש את השורשים, לשנות. זו העבודה עם הצל שלנו: להודות בכנות "זה שלי" ולהחליט — האם אני רוצה להשאיר את זה או לשחרר.

בזה טמונה החירות הבוגרת:
אני — מקור הרגשות שלי.
ואני בוחר אילו רגשות יחיו בתוכי❤

10 דרכים לאבד את החיים

10 דרכים בטוחות לאבד את החיים:1. לחיות אתמול.לנתח את העבר כמו סדרה אינסופית: מי אשם, מי פגע, מה יכולתי לעשות אחרת.2. לבנות תרחישים עתידיים במקום לחיות את ההווה.דיאלוגים פנימיים כמו "אני אגיד", "אני אעשה" יוצרים אשליה של פעולה — ללא פעולה. 3. להריץ מחשבות בראש כמו...

קבל את חייך בחזרה או איך להימנע מלהפוך לדשן

לעתים קרובות אנו שומעים את המשפט:"ילדים הם שמחת החיים".כן, זה נפלא לראות ילד גדל, מתפתח, מצליח ובריא.אבל כאשר זה הופך למוקד השמחה היחיד שלנו, בסופו של דבר אנו מוצאים את עצמנו עייפים, חולים ואבודים.הילדים הולכים לספורט, ואנחנו שוכחים מהגוף שלנו. הילדים הולכים לבית...

כותל המערבי. מקום שבו אני מרגישה בבית.

1. זהו מקום של עוצמה.מקום שבו כוח השמים ונוכחות הבורא מורגשים קרוב במיוחד. כשמגיעים עם לב פתוח — התשובות מגיעות בשקט: במחשבות, בסימנים, דרך מילים של אנשים אחרים.2. כשהגעתי לישראל, הסתכלתי על הכותל דרך עדשה דתית: כך צריך, זה מקום חשוב, כך לימדו אותי. כיבדתי את המקום —...

קבלת פנים לרגל יום העצמאות של סין

טקס "שגריר השנה" החגיגי, שנערך ביוזמת מועדון השגרירים והקונסולים של ישראל, אסף תחת קורת גג אחת דיפלומטים, נציגי עולם העסקים, קהילות וידידי ישראל, והתקיים באווירה חמה, מכובדת ומעוררת השראה.זה היה ערב של תקשורת אנושית חיה, דיאלוג פתוח וחיזוק הקשרים והשיתוף הפעולה...

בפגישה בעיריית רשון-לציון, שהוקדשה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים

בפגישה בעיריית רשון-לציון, שהוקדשה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים,הצגתי את ספרי "לידתה של הקיסרית".זו הייתה פגישה חשובה ועניינית, שהפגישה בין יזמים, מובילי דעה ונציגי הנהלת העיר.האירוע אורגן על ידי אלכסנדר בובושקין —סגן ראש עיריית רשון-לציון,האחראי על רישוי עסקים,חבר...

חופש – נשימה עמוקה, או צורה של הרס עצמי?

כיום המילה "חופש" נשמעת בכל מקום. חופש מחשבה, חופש מימוש, חופש הנפש. מדברים עליה כעל טוב מוחלט, כעל משהו מואר ונחשק.השאלה היא: האם חופש יכול להיות הרסני? התשובה היא כן, הוא יכול.חופש הוא עניין של מבוגרים. לא כי ילדים הם "גרועים" יותר, אלא כי חופש בלי בגרות פנימית...

כשאדם נשאר לבד, חשוב לדעת עם מי הוא נשאר

כשאדם נשאר לבד, רוב האנשים מנסים להסיח את דעתם:לאכול, לישון, להפעיל רעש כלשהו, מוזיקה, טלוויזיה, להתקשר למישהו, לגלול את הפיד.למה? כי לעיתים רחוקות אנו תופסים את עצמנו כאנשיםשנעים להיות איתם, שאפשר לחשוב איתם,לשתוק איתם, להיות כנים איתם ולהחליט איתם הרבה דברים.נראה:...

אנחנו חיים בהשתקפות של ההחלטות שלנו

היום הוא תוצר של העבר שלך. לא עונש ולא פרס. אלא שיקוף כנה.הדרך שבה בחרת — במודע או מתוך אינרציה. הדברים שאמרת להם "כן" והדברים שוויתרת עליהם. הדרך שבה טיפלת בעצמך — בגוף, במחשבות, בתשומת הלב. הדרך שבה התייחסת לזמן, לאנשים, להזדמנויות ולחיים שלך.לעתים קרובות אנו רוצים...

לחיות בלי פילטרים

מתי הפסקנו להיות אמיתיים?באיזו נקודה שכחנו איך באמת לומר את מה שהרגשנו? מתי התחלנו לומר "כמו שאתה אומר" במקום "אני לא רוצה"? מתי כנות החלה להיראות כחולשה, ואיפוק כמעלה?אנחנו חיים בתרבות שבה הכל "כפי שהוא". איך לדבר. איך לשאול שאלות. איך לבכות - ולעתים קרובות יותר, איך...

ערב פרידה לכבוד שגריר הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם Ly Duc Trung

האירוע התקיים בשגרירות וייטנאם בתל אביב ונערך ברמה גבוהה, באווירה חמה ומכובדת.בטקס השתתפו עובדי השגרירות, בני משפחותיהם, נציגי הסגל הדיפלומטי ואורחים מוזמנים.במהלך הערב הביע מר Ly Duc Trung את תודתו העמוקה לצוותו ולכל מי שליווה אותו במהלך משימתו הדיפלומטית בישראל....